מטרתו של הליך ישוב הסכסוך אחת היא – לנסות ולהוביל את הצדדים להידברות ולהסכמות מבלי לפנות לערכאות המשפטיות.

לפיכך, גבר או אישה המעוניינים להתגרש לא יוכלו להגיש תביעות משפטיות לפני שהם פונים בבקשה ליישוב סכסוך ומקיימים פגישה אחת לפחות ביחידת הסיוע.

הפגישות מתקיימות ביחידת הסיוע הנמצאת ליד הערכאה המשפטית, בנוכחות עובדת סוציאלית ועו"ד מטעם יחידת הסיוע ומטרתן גיבוש הסכמות.

"מרוץ הסמכויות" – הצד אשר מגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך לערכאה המשפטית שבחר (בית המשפט או בית הדין הרבני) מקבל "זכות ראשונים" להגיש תביעה משפטית.

החל מרגע הגשת הבקשה יחל עיכוב הליכים על פיו הצדדים מסכימים לא לפנות לערכאות משפטיות ולהגיש תביעות, האחד כלפי השנייה, במשך 60 ימים ואף יותר.

בתום תקופת עיכוב ההליכים, הצד שהגיש בקשה לפתיחת ההליך ליישוב סכסוך יוכל לממש את זכות הראשונים ולהגיש את תביעותיו תוך 15 ימים.

אל דאגה, החוק נותן מענה למקרים דחופים בהם יש צורך בשמירת מצב קיים.

במקרים בהם קיים חשש להברחת כספים, מכירת רכב ו/או נכסים, מעבר מקום מגורי קטינים, צו עיקול, הוצאת קטינים מהארץ או בריחה של הצד השני מהארץ ועוד… ניתן להגיש בקשה לסעדים זמניים וזאת, במסגרת ההליך ליישוב סכסוך.

כמו כן, ניתן לבקש סעדים דחופים כגון – אישור פעולה רפואית דחופה, מזונות, הבטחת קשר של קטין עם הוריו ועוד….

לערכאה המשפטית אליה מוגשת הבקשה ליישוב סכסוך חשיבות מכרעת לגבי המשך הסמכות לדון בתביעות שיוגשו.

אתם לא לבד. הנכם רשאים להיות מיוצגים על ידי עורך דין אשר ילווה אתכם מרגע ההחלטה לאיזו ערכאה נכון לכם להגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, יעניק לכם ליווי מקצועי, הדרכה ואף יצטרף אליכם לפגישות הנערכות ביחידת הסיוע.

יישוב סכסוכים

אורלי מואיגר אביגדור

עורכת דין ומגשרת